top of page

טריבונל הנשים מבקש צדק לנפגעות תקיפה מינית

טריבונל הנשים שהקימה ג'סיקה נבו מאפשר לנשים לתת עדות על תקיפה מינית שעברו, ולזכות בהכרה ובתמיכה


כתבה: אורלי וילנאי 27 ביוני 2023

עיתון הארץ אולי היא חוזה את העתיד ולאחר ההפיכה המשטרית יוקמו "טריבונלים" (מועצות שופטים) פרטיים מכורח המציאות, אבל ג'סיקה נבו יזמה ומקיימת את הטריבונל שלה בלי כל קשר למצב הנוכחי, בניסיון לייצר מרחב אלטרנטיבי לצדק. צדק לנפגעות תקיפה מינית, שהפרדיגמה שהמערכת הפלילית פועלת על פיה לא תמיד מתאימה להן. הרעיון הבסיסי של נבו הוא מתן אפשרות לנשים (וגם לגברים) שעברו תקיפה מינית, אך מעולם לא הגישו תלונה או ישבו מול חוקרת, לתת תוקף לסיפור שלהן/ם. בתוך אתר "הטריבונל" באינטרנט יש אופציה של "הגשת תלונות אלטרנטיביות". הנפגעות כותבות בעצמן את התלונה שלהן, לבד או בסיוע נשות הטריבונל, בווידיאו, באודיו או בכתב, ומלבד היכולת לפרוס את הסיפור האישי שלך במרחב שאינו מאיים, כך נשאר תיעוד שמור ומסודר, ואם ביום מן הימים תרצה הנפגעת להשתמש בו במערכת המשפט הרגילה היא תוכל לעשות זאת. השלב הבא הוא משפט אלטרנטיבי בבית משפט עממי, המדמה משפט אמיתי אך בלי התחושה המקטינה והמאיימת. מי כנבו יודעת כמה חיונית הקמתם של מרחבים לצדק מחוץ למערכת המשפט. היא היתה אחת הפעילות הפמיניסטיות המרכזיות בישראל בראשית שנות ה–90, וממקימות מרכז הסיוע הראשון, שפעל ועדיין פועל בחיפה. היא וחברותיה היו הראשונות שליוו נפגעות תקיפה מינית בבואן לבית המשפט כקבוצת תמיכה, הן גם היו שם כאשר יעל גרינברג ז"ל, הנאנסת משומרת, עברה תופת בבית המשפט המחוזי. "ניסיתי לשנות בתוך המערכת ולא הצלחתי", אומרת נבו. "נתתי הרצאות בכל הארץ בנושא פגיעה מינית, היתה לי פנטזיה ששוטרים למשל יבינו למה נפגעות לא פונות מיד, ומה זו פגיעה מינית. הבנה שתייתר שאלות כמו 'איפה היית עד עכשיו, למה באת רק כעת?', שלצערי עדיין נשאלות, לא מבינים לעומק את עוצמת הפגיעה. אנחנו משקיעות המון זמן וכסף בארגונים כדי לחנך את ה'סוכנים' הללו לעשות שינוי, אבל החלטתי שאני מפסיקה לצפות ששוטרים יבינו ומקימה מרחב אלטרנטיבי, שמראה שאפשר לעשות אחרת. אולי בעוד כמה שנים זה ייכנס למערכת, ממש כמו מרחבים אלטרנטיביים שהקימו פמיניסטיות ברחבי העולם, שאת חלקם הממסד אימץ, מקלטים לנשים מוכות לדוגמה, היום משרד הרווחה מפעיל אותם, פעם לא האמינו בכלל לנשים, ולא היה להן לאן ללכת".

  • המקום השני בתחרות לרעיונות פורצי דרך: ביה"ד העממי לפשעים נגד נשים

  • אחת מכל 3 ישראליות תותקף מינית

  • בגיל השלישי יותר קשה להעיד על אונס

בחזונה רואה נבו, הפועלת בהתנדבות מלאה, את נשות הטריבונל באות אחת לחודש ביום שישי לכמה ערים בארץ, ומאפשרות לנשים לבוא ולרשום תלונות אלטרנטיביות: "לזכות בהכרה. כשבפועל אנחנו אומרות ששומעים אותן, ומאמינים שזה קרה — זאת הכרה". הטריבונל ערך כבר ב–2019 שימוע פומבי לנשים חסרות מעמד, כאשר המדינה על ספסל הנאשמים עם שופטים אלטרנטיביים. יוצאת אריתריאה העידה בתיגרינית, אין מגבלת שפה או מעמד, כולן מקבלות ייצוג. היה גם אירוע לא־פומבי בפייסבוק בימי הקורונה, והוא נקרא "עדויות: נשים מדברות פגיעה מינית". נשים שמעולם לא הגישו תלונה במשטרה נכנסו ונתנו עדות על סיפורן; מאז הקורונה היו עוד ארבעה שימועים כאלה. "אני רוצה לצאת בקריאה לכל הנשים", אומרת נבו. "אם לא הגשת אף פעם תלונה במשטרה כי לא הצלחת או בחרת כך, אם התלונה שלך נסגרה, אם ישבת לבד וכתבת מי־טו — דעי שאפשר לעשות את זה בקהילה, בואי". ממש כפי שהיא עצמה באה והציצה בתוך נפשה שלה פנימה והבינה, 20 שנה אחרי כן, שמה שקרה לה בגיל 16 היה פגיעה מינית. זה קרה רק אחרי שנחשפה לפגיעות של אחרות במסעותיה שלה במרכזי הסיוע. כמוה כל השותפות בטריבונל. כולן נפגעו מינית. "זה לא עוד ארגון של נשות מקצוע שקמו בעבור הנפגעות, אנחנו נפגענו בעצמנו, אנחנו היינו שם. רק שלצד היתרון שבהבנה, אנחנו עסוקות בפגיעה של עצמנו, כל הנשים שהרימו את הטריבונל עסוקות בטראומה שלהן, ולכן אנחנו זקוקות גם לקבוצת מנהיגות חיצונית, נקרא לה אם תרצי 'עזרת נשים', מעין מועצה חיצונית — שופטות ושופטים בדימוס שפנויים עכשיו לתת מההכרה והסמכות והניסיון שלהם, או חוקרות, או נשים מחברות. אני קוראת לנשים להצטרף למנהיגות, להובלה". כל מי שמעוניינת יכולה להיכנס לאתר הטריבונל ולהירשם — למועצה החיצונית, לסיוע או למתן עדות. בשלב הבא נבו כבר רואה בחזונה סניפים של הטריבונל בתחנות משטרה ובקליניקות משפטיות, שזמינים למי שצריכה. "על פי נתונים שבידי 85% מהנשים לא פונות להגיש תלונה במשטרה, ומתוך ה–15% שכן, רק 12% מהתלונות עוברות לפרקליטות, ומאלה שעוברות, 8% הופכות לתיק ואז לפסק דין ולא לעסקת טיעון. משהו לא עובד נכון. זה חייב להיות מטופל אחרת".

bottom of page