" …התחברנו מתוך אחריות מוסרית ואזרחית כלפי קהילות ונפגעות/ים אשר לא מוצאות מזור במערכות המדינה, במטרה להציע חלופה להליכים המשפטיים הפורמליים.."                  

מתוך תקנון הטריבונל 

​

​

הטריבונל

הזמנה לנשים שורדות כל סוגי האלימות על רקע מגדר לקבל מענה לצרכים של הכרה, תוקף ולתבוע מפוגע/ים ישיר/ים ועקיף/ים קבלת אחריות, פיצויים סמליים וחומריים והבטחה לאי-הישנות. 

מרחב לחקור ערוצי "צדק אלטרנטיבי" לנשים לספר על האלימות הגברית, 

לפרוץ את מעגלי ההשתקה ע"י בני משפחה, מקומות עבודה ומוסדות המדינה

לשתף בהשלכות האלימות על חייהן, על המשפחות והקהילות שלהן

 

מי אנחנו?

הועדה המייעצת של הטריבונל מורכבת מעורכות דין, סוציולוגיות, פסיכולוגיות ומטפלות באמנות, אמניות, חלקנו פעילות חברתיות פמיניסטיות. רובנו שורדות. התחברנו במטרה לאתגר את מערכות האכיפה והמשפט – ובשלב שני את מוסדות הפסיכיאטריה, הרווחה והבריאות – ולעצב הליכים וערוצים אלטרנטיביים ומשלימים לממסד.

​

מייסדת הטריבונל: 

ג'סיקה נבו,  סוצילוגית מעל 30 שנה בשטח ובאקדמיה -  ליווי נפגעות במרכזי סיוע, הכשרת א/נשי מקצוע להתמחות בטיפול בראייה מגדרית ולימוד תהליכי צדק אלטרנטיביים ברחבי העולם. עיצוב החזון הייחודי של הטריבונל ארך שנים וצמח מתוך נסיונה המקצועי של ג'סיקה ומבוסס למידה ומחקר עצמאי של מודלים חלופיים לעשיית צדק על בסיס פרקטיקות של "צדק מעברי", "צדק טרנספורמטיבי", "צדק מאחה"

ותורת המשפט הטיפולי. 

​

הטריבונל

יוזמה עצמאית מ"למטה" GRASSROOTS - אשר הוקמה על ידי נשים פעילות חברתיות, שורדות בתהליך חיים וחקירה ממושך,

בהשראת מודלים אלטרנטיביים שמחברים תיאוריה ופרקטיקה, היבט משפטי וטיפולי, צדק מעברי ושיקום.

היוזמה נולדה מתוך מחקר עצמאי ועבודת שטח בהשראת תיאוריה ופרקטיקה של פמיניזם, צדק מעברי ותורת המשפט הטיפולית. 

היוזמה אינה חלק מרשויות המדינה וההליכים אינם משפטיים ורשמיים. 

​

חזון 

- הרחבת האופציות לקיום הליכים של צדק כחלופה או השלמה להליכים משפטיים רשמיים.

- זיהוי הכשלים והחסמים המבניים והמובנים בהליכים משפטיים אשר מונעים מיצוי צדק. 

- הקמת מסגרת קהילתית "הטריבונל" המבוססת על "צדק של הקורבנות" Victim's Justice 

- מבנה מרובה ערוצים שמטרתו מתן מענה לנשים המעוניינות בתהליכי צדק בנוגע לפשעים מגדריים מעבר להליכים המשפטיים הרשמיים הקיימים כיום. 

​

מטרות הטריבונל

לאתגר ולבחון מחדש את הנחות היסוד של ההליכים המשפטיים, המבוססים על הפרדיגמה של הצדק הגמולי כאפשרות היחידה לצדק לנשים שורדות האלימות על רקע מגדרי. 

הרחבת האפשרויות למיצוי "צדק" מתוך נקודת המבט של נפגעות העבירה. 

יצירת פרקטיקות מותאמות הנותנות מענה לצרכים של: הכרה בפגיעה, מתן פיצויים, הבטחה לאי הישנות המעשים. 

הטריבונל מיועד לנשים נפגעות/שורדות, למשפחות ולקהילות שלהן. 

​

דיאלוג בין טיפול והטריבונל

נשים שפנו לטריבונל מתארות אותו כבעל אפקט לטיפול פסיכולוגי קולקטיבי והשימועים בטריבונל כחדר טיפול מורחב.

ההקשבה, ההכרה והמרחב הבטוח המתקיימים בחדר בטיפול פרטני מיטיב, מתקיימים  בטריבונל כאשר הקהילה, אשר לוקחת אחריות על האלימות שהחברה והמדינה לא לוקחות- נחווית כמרחב מטפל רחב ומזין.   

כמו בטיפול, גם בטריבונל, הבושה והאשמה עוברות מהנשים שנפגעו אל הפוגעים וגם כאן האישי הוא הפוליטי: הפגיעה בנו היא לא תוצאה של בחירה בגבר הלא נכון או שיקולי דעת מוטעים של כל אחת מאיתנו.
 

רקע היסטורי 

מאמציהן של אקטיביסטיות וקבוצות נשים החל מסוף שנות השבעים ואילך, במטרה לשנות חקיקה ולהסיר חסמים כמו למשל המנגנון לערער תלונות באמצעות העברת אשמה ואחריות למתלוננות - לא נשאו פירות רבים.

עם הזמן, תחקירים וחשיפת פוגעים מוכרים לציבור, איפשרו שוב להביא לקדמת הבמה הציבורית את הדיון על חוסר ההתאמה בין צרכיהן של נפגעות העבירה לבין ההליכים המשפטיים פורמליים. דיון אשר שם במוקד את החסמים המובנים, את מנגנוני ההשתקה וההאשמה שתוצאותיהם צמצום מספר התביעות וה"סטטיסטיקה" הנחשבת של הפגיעות המיניות. יש לקוות שהשפעת תנועת metoo#  תביא הפעם לשינוי. 

 

מקורות השראה

הטריבונל התגבש בהשראת "בתי משפט עממיים" - כגון "טריבונל ראסל" על מלחמת ויאטנם (1966) ו"הטריבונל על פשעים נגד נשים" (1976, בריסל) ועל בסיס "ועדות אמת" המתקיימות במהלך מעברים פוליטיים (או כהכנה למעברים עתידיים) , כדוגמת 'ועדות האמת והפיוס' בדרום אפריקה, והוועדות לחקר הנעלמים בדיקטטורה (מעל 60 ועדות כאלה התקיימו בארגנטינה מאז שנת 1984 והקמתה של - CONADEP).

 

הניסיון הראשון - קיץ 2013  תל אביב-יפו. 

בקיץ 2013 שני מפגשים בהם השתתפו מעל 80 נשים. "טריבונל עדויות - נשים מדברות תקיפה מינית.  

הטריבונל משתלב עם אחד השלבים בהתפתחות מה שאנו מכנות "צדק ישיר" - אשר ביטוייו העיקריים תנועות # מיטו ו-# מדוע לא התלוננתי. 

 

"אני מאמינה" שלנו

בהיותנו מקימות הטריבונל, בעצמנו נפגעות, באנו לאתגר את התפיסה הדומיננטית בקרב ארגונים שיש בהם חלוקה בין צוות מקצועי מטפל לבין הלקוחות הנפגעות עצמן.

יזמנו את הטריבונל מתוך אחריות מוסרית ואזרחית לקהילות ונפגעות/ים, כיוזמה עצמאית-קהילתית שאינה מהווה חלק מרשויות המדינה. ההליכים המתקיימים במסגרתו אינם הליכים רשמיים.